עודכן: נובמבר 2026 · מערכת e-land
הבהרה: המידע במאמר הוא כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ פיננסי או ייעוץ משפטי. כל החלטה על קנייה, מכירה או שכירה של נכס צריכה להתקבל לפי הנסיבות האישיות, ובליווי אנשי מקצוע.
לא בטוחים במונח? ראו את מילון מונחי הנדל"ן שלנו.
שאלו כמעט כל ישראלי מה הוא רוצה להשיג בעשור הקרוב, ויש סיכוי טוב שהתשובה תכלול דירה משלו. לא בהכרח בית עם גינה וגג רעפים, אלא קודם כל דירה שרשומה על שמו. בישראל לקנות דירה הוא קצת יותר מהחלטה כלכלית: זו תחנה בחיים, כמעט כמו חתונה או שחרור.
אבל האם זה באמת משהו ישראלי? במאמר הזה נבדוק מה המספרים אומרים על בעלות על דירה בישראל לעומת שאר העולם, מאיפה מגיע החלום, למה שכירות מרגישה אצלנו כמו פתרון זמני, ומה זה אומר מבחינה מעשית למי שמתלבט בין קנייה לשכירות.
בעלות על דירה בישראל: מה המספרים אומרים?
כאן מחכה הפתעה ראשונה. לפי נתוני OECD שריכז מרכז טאוב, כ-71% ממשקי הבית בישראל גרים בדירה בבעלותם, וכ-29% בשכירות. זה כמעט בדיוק הממוצע במדינות OECD.
| מדינה | גרים בבעלות | גרים בשכירות |
|---|---|---|
| רומניה | 94.6% | פחות מ-5% |
| ממוצע האיחוד האירופי | 74.9% | 18.8% |
| ישראל | 70.8% | 28.6% |
| ממוצע OECD | 70.9% | 24.0% |
| קנדה | 69.6% | 30.4% |
| ארצות הברית | 65.5% | 32.9% |
| גרמניה | 40.7% | 54.7% |
| שוויץ | 37.5% | 61.7% |
מקור: מרכז טאוב, על סמך נתוני OECD לשנת 2022 או לשנה האחרונה הזמינה. נתון השכירות ברומניה: SD Worx, דרך Euronews.
כלומר, במספרים אנחנו לא חריגים. מה שמייחד את ישראל הוא פחות כמה אנשים קונים, ויותר מה הדירה מסמלת עבורם, ואיך נראית האלטרנטיבה.
המגמה: יותר בעלי דירות, אבל גם יותר שוכרים צעירים
סקר של מרכז טאוב מצא ששיעור משקי הבית שגרים בדירה בבעלותם עלה מ-62% ב-2013 ל-69% ב-2022. מנגד, מחקר של מכון שורש מצא שכמחצית מבני 25 עד 34 גרים היום בשכירות, לעומת כ-30% לפני כ-20 שנה. הדירה נשארת המטרה, אבל הדרך אליה התארכה.
מאיפה מגיע חלום הבית הישראלי?
במרכז טאוב מסכמים זאת כך: רוב הישראלים שואפים לבעלות על דירה, ורואים בה מקור לביטחון אישי וסמל להצלחה. הנה כמה מהסיבות לכך.
בית, לא רק דירה: המטען ההיסטורי
באנגלית יש שתי מילים: house, המבנה הפיזי, ו-home, המקום שאליו שייכים. בעברית יש מילה אחת, בית, והיא נושאת את שתי המשמעויות יחד. ובהיסטוריה היהודית המילה הזו עמוסה במיוחד:
-
חורבן הבית והגלות: אלפיים שנות נדודים נשענו על התקווה לבנות מחדש, כמו בברכה "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
-
הבית הלאומי: הקונגרס הציוני הראשון, בבזל ב-1897, קבע שמטרת הציונות היא להקים לעם היהודי בית בארץ ישראל, והצהרת בלפור מ-1917 דיברה על "ייסוד בית לאומי". המדינה עצמה נוסדה, למעשה, כבית.
-
מקלט והגנה: הבית הוא המקום שמגן מפני העולם שבחוץ, או בלשון העממית: "ביתי הוא מבצרי".
במסגרת לימודי התקשורת, כתב ירון גבאי, מייסד e-land, עבודת סמינריון על מוטיב הבית בזיכרון הקולקטיבי הישראלי, כפי שהוא מופיע באנדרטאות בהר הרצל. אחת הדוגמאות שבהן עסק היא אנדרטת "נצר אחרון" של האמן מיכה אולמן, הבנויה כמתאר של בית, ועליה הכתובת: "הבית שיכלו לבנות פה – ולא יקום". בישראל, גם האבל הגדול ביותר מסופר בשפה של בית.
על הרקע הזה קל להבין למה דירה רשומה על שמך היא יותר מנכס. היא גרסה אישית של הסיפור הלאומי: שורשים, הגנה, ומקום שאף אחד לא יוכל להוציא ממך.
ביטחון במקום שלא תמיד מרגיש בטוח
במדינה של מלחמות, משברים ועליות, דירה רשומה על שמך היא דבר שאף אחד לא יכול לקחת. להרבה משפחות, במיוחד בדור של ההורים והסבים, הדירה הייתה הדבר הראשון שבנו אחרי שהגיעו לארץ.
הדירה כתוכנית חיסכון
עבור רוב המשפחות בישראל הדירה היא הנכס הגדול ביותר שיש להן. המשכנתא מתפקדת כמעין חיסכון כפוי: כל חודש הופך עוד חלק מהדירה לשלך. בזיכרון של שנות האינפלציה, הדירה נתפסה כנכס ששומר על ערכו כשהכסף מאבד את ערכו. ומי שכבר יש לו דירה, קונה לעיתים דירה נוספת להשקעה או "בשביל הילדים".
המשפחה שמאחוריך
הרבה זוגות צעירים בישראל קונים דירה ראשונה בעזרת ההורים. הבנק מממן בדרך כלל עד 75% מדירה ראשונה (פירטנו על כך במדריך המשכנתא), וההון העצמי מגיע לעיתים קרובות מהמשפחה. כך הדירה הופכת לפרויקט משפחתי בין דורות, ולא רק להחלטה של הזוג עצמו.
הבית הפרטי מול המציאות
התמונה של בית עם גינה עדיין חזקה, אבל הקרקע מעטה והבנייה עולה לגובה. לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו בכלכליסט, ב-2009 בתים צמודי קרקע היו כ-45% מהדירות שהתחילו לבנות. ב-2020 הם ירדו לכ-16%, ומעל מחצית הדירות החדשות נבנו בבניינים של 8 קומות ומעלה. לרוב הקונים היום, חלום הבית הוא דירה במגדל, או דירת גן כפשרה.
שכירות בישראל: למה היא מרגישה זמנית?
כאן, כנראה, נמצא ההבדל האמיתי בין ישראל למדינות שבהן שכירות היא אורח חיים. הבעיה היא לא השכירות עצמה, אלא איך שהיא מאורגנת.
חוזים קצרים
לפי מחקר של מכון שורש, כ-89% מדירות השכירות שמציעים משכירים פרטיים הן בחוזה לשנה אחת. בסוף כל שנה השוכר לא יודע אם יוכל להישאר, ובאיזה מחיר. מעברי דירה תכופים משפיעים על הילדים בבית הספר ועל העבודה של ההורים.
המשכיר הוא אדם פרטי, לא חברה
רוב המשכירים בישראל הם אנשים פרטיים, ולפי מכון שורש מעט מאוד חברות מציעות שכירות מוסדית לטווח ארוך. המשמעות: כשהבן של בעל הבית חוזר מחו"ל או כשהמשכיר מחליט למכור, השוכר מחפש דירה.
החוק מגן, אבל רק חלקית
חוק השכירות ההוגנת מ-2017 קבע כמה כללים חשובים: דירה צריכה להיות ראויה למגורים, הערבויות מוגבלות, ומשכיר שרוצה לסיים את החוזה מוקדם, כשיש לו זכות לכך בחוזה, צריך לתת הודעה של 90 ימים לפחות. אבל החוק לא מגביל את גובה שכר הדירה, ולא את העלאתו כשמחדשים את החוזה.
כששכירות נראית ככה, קל להבין למה היא נתפסת כתחנת מעבר בדרך לדירה שלך, ולא כאפשרות לחיות בה שנים.
איך זה נראה במקומות אחרים
גרמניה ושוויץ: שכירות לכל החיים
בגרמניה ובשוויץ רוב האנשים גרים בשכירות, וזה לא נחשב כישלון. בגרמניה חוזה שכירות ללא הגבלת זמן הוא הצורה הרגילה. המשכיר יכול לסיים אותו רק מסיבות מוגדרות, למשל כשהוא או בן משפחתו צריכים את הדירה, ובדרך כלל העלאת שכר הדירה מוגבלת ל-20% בשלוש שנים. שוכר יכול לגדל ילדים באותה דירה שנים רבות, ולהשקיע את החיסכונות שלו באפיקים אחרים. במכון שורש ממליצים לאמץ בישראל את המודל הגרמני והבריטי של שכירות מוסדית לטווח ארוך.
רומניה ומזרח אירופה: כמעט כולם בעלי דירות
במדינות כמו רומניה שיעור הבעלות גבוה בהרבה משלנו. במזרח אירופה רבות מהדירות עברו לבעלות הדיירים אחרי נפילת הקומוניזם. שם הבעלות היא במידה רבה תוצאה של היסטוריה, ולא רק של שאיפה.
ארצות הברית וקנדה: קרובות אלינו
גם שם "החלום" כולל בית בבעלות, ושיעור הבעלות דומה לשלנו. ההבדל הוא בעיקר בקרקע: שם החלום הוא לרוב בית בפרבר, ואצלנו, כאמור, הוא הולך והופך לדירה בבניין גבוה.
לקנות או לשכור? שאלות שכדאי לשאול את עצמכם
אין תשובה אחת נכונה. מה שחשוב הוא לקבל את ההחלטה מתוך חשבון, ולא רק כי "כולם קונים".
-
כמה זמן תגורו שם? קנייה משתלמת בדרך כלל למי שמתכנן להישאר שנים. העלויות של קנייה ומכירה, כמו מס רכישה, עורך דין, מתווך ושיפוץ, צריכות זמן כדי להתקזז.
-
כמה הון עצמי יש לכם, בלי לרוקן את כל החיסכון? כדאי להשאיר כרית ביטחון למקרה של פיטורים או עליית ריבית.
-
האם ההחזר החודשי נוח גם במצבים פחות טובים? על הסוגיות האלה הרחבנו במדריך המשכנתא.
-
כמה חשובה לכם הגמישות? שכירות מאפשרת לעבור עיר בגלל עבודה או בית ספר בלי למכור דירה.
-
מה הייתם עושים עם הכסף אחרת? הון עצמי שיושב בדירה הוא כסף שלא מושקע במקום אחר. שווה להשוות בעזרת יועץ פיננסי.
ומה זה אומר למשקיעים?
הביקוש לשכירות עולה, ושוכרים רבים מחפשים יציבות. משכיר שמציע חוזה לכמה שנים, עם מנגנון עדכון שכר דירה שקוף, יכול למשוך שוכרים טובים שנשארים לאורך זמן, ולחסוך תקופות של דירה ריקה.
השורה התחתונה
הישראלים לא קונים דירות יותר משאר העולם. הם פשוט מרגישים שאין להם ברירה אחרת. הדירה היא ביטחון, חיסכון ופרויקט משפחתי, והשכירות, עם חוזים של שנה ובלי ודאות, לא מציעה עדיין חלופה אמיתית לטווח ארוך. מי שמבין את הסיבות האלה, יכול להחליט מתי לקנות, מה לקנות, ומתי דווקא נכון לחכות, מתוך בחירה ולא מתוך לחץ.
רוצים לקבל עדכונים על מאמרים חדשים והזדמנויות השקעה? השאירו פרטים כאן וסמנו שאתם מעוניינים לקבל עדכונים.
לא בטוחים במונח? ראו את מילון מונחי הנדל"ן שלנו.
הבהרה: המידע במאמר הוא כללי, נכון למועד העדכון, ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ פיננסי או ייעוץ משפטי. כל החלטה על קנייה, מכירה או שכירה של נכס צריכה להתקבל לפי הנסיבות האישיות, ובליווי אנשי מקצוע.
מקורות
-
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, מחקר על בעלות על דירות בישראל (2026): קישור
-
N12, על מחקר מכון שורש על שוק השכירות (אפריל 2026): קישור
-
Euronews, על מדד השכירות של SD Worx (ספטמבר 2026): קישור
-
כלכליסט, על נתוני הלמ"ס על בנייה צמודת קרקע ובנייה רבת קומות (2021): קישור
-
מרכז הנדל"ן, מדריך לחוק השכירות ההוגנת: קישור
-
Global Property Guide, על דיני השכירות בגרמניה: קישור
-
ארכיון המדינה, הצהרת בלפור: קישור
-
ירון גבאי, "מוטיב הבית בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי הלאומי בהר הרצל", עבודת סמינריון, בית הספר לתקשורת, המכללה האקדמית נתניה (2019)





